#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב. ב ישראל שגר עם גוי האם הגוי אוסר עליו לטלטל בחצר?ומה הטעם?</p>	מעיקר הדין דירת גוי לאו שמיה דירה, וכדי שלא ילמד ממעשיו תקנו חכמים שאסור לטלטל כדי שיצטרך לשכור והגוי לא יסכים (שחושש לכשפים) ויעזוב החצר.ר&quot;מ גזר אפ' שרק ישראל אחד בחצר אפ' שזה לא שכיח, אבל דוקא אם הוא נמצא בביתו או במקום קרוב שיכול לבוא באותו יום.&nbsp;&nbsp;וראב&quot;י אומר דוקא כשיש שני ישראלים, אבל ישראל אחד אין זה שכיח, שמפחד לגור עם הנכרי לבד, ובמילתא דלא שכיחי לא גזרו רבנן. (בירושלמי מפרש שנחלקו האם דירת בהמה צריכה עירוב.)</p>	עירובין סב.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב. ג מה הפ' של שכירות בריאה ורעועה. והאם היא מועילה לשבת?	בריאה - במוהרקי ואבורגני (רש&quot;י פ'&nbsp;&nbsp;יהיה לו אפשרות למלאות החצר דברים. ותוס' פ' לכתוב ולחתום). רעועה - כשאין מוהרקי ואבורגני.רב חסדא מצריך שכירות בריאה, לרב ששת אפ' רעועה. (הלכה כרב ששת כדברי המיקל בעירוב.)</p>	עירובין סב.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב. ד האם אפשר לשכור מגוי (לענין שבת) בפחות משווה פרוטה, ומדוע?	שוכרים אפ' בפחות משווה פרוטה כיון שאצלם זה חשוב, כמו שבן נח שגזל שווה פרוטה נהרג.	עירובין סב.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב. ה האם מותר ליהודי להוציא כלי מבית של גוי לחצר של גוים?ומה הדין אם יש שם יהודי אחד או שנים? [והאם מותר להוציא מביתו של&nbsp;&nbsp;היהודי?] </p>	להוציא מבית הגוי מותר, שדירת גוים לא שמה דירה.יש שם יהודי אחד - לר&quot;מ אפ' ישראל אחד אסור אפ' אין הגוי שם [אבל בית הישראל מותר דדירה בלא דיורים לא שמה דירה, ובעלמא גזרו, אבל בגוי שהיא גופא גזירה לא גזרו. אם הגוי שם אף ביתו של הישראל אסור]. ראב&quot;י אומר שיהודי אחד לא אוסר אלא שנים.</p>	עירובין סב.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב: א במחלוקת ת&quot;ק וראב&quot;י בישראל אחד עם גוי בחצר. כיצד נאמרה הלכה?	רב יהודה אמר שמואל הלכה כראב&quot;י, רבה אמר מנהג כראב&quot;י ור' יוחנן אמר נהגו העם כראב&quot;י.	עירובין סב:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב: ב באיזה מקום אסור להורות בפני רבו? (תוס' ורמב&quot;ם)	תוס' - כל ג' פרסאות נקרא בפניו וחייב מיתה ואפ' לתלמיד חבר אסור. יותר מג' פרסאות לתלמיד אסור ואינו חייב מיתה, ולתלמיד חבר מותררמב&quot;ם - חוץ מג' מותר לכולם. תוך ג', תלמיד אסור ואינו חייב מיתה, ולתלמיד חבר מותר. בפניו תלמיד חייב מיתה ולתלמיד חבר אסור (ויתכן שגם חייב מיתה). </p>	עירובין סב:		ו'
